מכתבים

כישרונו הראשוני של האמן טמון ביכולתו להתרחק מקליפתם החיצונית של הדברים ותוך התעלמות מצורתם החיצונית, להתבונן אל תוך-תוכם

תחשוב על ילד קטן שמצווים עליו לשבת וללמוד את האל"ף-בי"ת, או לעשות את שיעורי הבית שלו, וכדומה. בשעה שהילד נענה להוראות הללו, הוא אינו עושה זאת בגלל הכרה בכך שחכמתם של המבוגרים ממנו עולה על חכמתו, אלא משום שאין לו שום בחירה בעניין זה

אם הוא ידחה את נטילת המזון עד שיידע כיצד זה נקלט לתוך המערכת שלו, אזי הרעב עצמו יעוות את כוחות ההבנה והתפיסה

הצרה היא שאנשים מתערבים בניסיון לפתור בעיות בעלות אופי גלובלי, ומחשיבים זאת לדבר 'שאינו לפי ערכם' לעסוק במה שמכונה 'זוטות' שקשורות בחיי היומיום

את בוודאי יודעת שאדם לא ניגש להתחיל כל דבר בפיזיקה ובטכנולוגיה מהתחלה, על ידי אימות כל דבר באמצעות מחקר אישי ועריכת ניסוי בעצמו. לדוגמה, אדם יעלה על מטוס מבלי שיחקור לפני כן אווירודינמיקה

אלה הסבורים שהתורה מציבה את האישה בתפקיד נחות מזה של האיש סובלים מאי-הבנה, משום שלאמונה שלהם אין שום יסוד אמיתי

נניח שאתה הולך ברחובות ורואה גורד שחקים. האם היית שואל, "האם יש מישהו שעשה את זה?". ואם זה כך לגבי בניין עם מספר קומות, מה תגיד על עולם שלם, עם שמש, ירח וכוכבים, אוקיינוסים והרים ויערות וכל הנבראים על הארץ ובימים...

כאשר בן אדם רוצה לעשות משהו, הוא זקוק לחומרים וכלים, ולעתים קרובות מאוד הוא זקוק לעוזרים. אבל השם הוא לא כמו בן אדם; הוא יצר ועשה הכל על ידי שהוא פשוט אמר, "יהי!"

הידידים צריכים להסביר לו את החורבן הנורא, רחמנא ליצלן, שהכוונה שלו עלולה להמיט עליו, וכן על הצד האחר

זה לא מפתיע שהשכל האנושי אינו מסוגל לתפוס את הדרכים של ה' ומדוע הוא צריך לקחת אנשים טובים שעשו מעשים טובים במשך כל חייהם וסייעו להפיץ אלוקות על פני האדמה על ידי הפצת התורה והמצוות

האלטרנטיבה האחרת היא שלספר יש מחבר, אשר שקל היטב ובדקדקנות את כל מה שהוא רצה לומר בספר ואז הוא מסר את זה למדפיסים, אשר התקינו במיומנות את הלינוטייפ והדפיסו את הספר, בהתאם לכתב-היד של המחבר

מכיוון ששמעתי שהגעת להונדורס כדי לבלות את החופשה שלך, אני מקווה שתנצלי את שהייתך שם ותשתמשי בהשפעה הטובה שלך על הסביבה שלך, ובמיוחד בקרב הנוער היהודי, בכיוון של חיזוק והפצת יהדות

לפי מוחו המעוות של היטלר, השיטה המובנת מאליה הייתה פשוט לשלוח יהודים, אנשים נשים וטף, לתאי גזים ולמשרפות. אבל השיטה של השריפה הרוחנית, שקשורה לא בגוף היהודי אלא בנשמה היהודית – באמצעות התבוללות, נשואי תערובת, וכו' – היא לא פחות הרסנית

לעולם הזה, כמו ליקום בכללו, יש בורא ומנהיג שקבע את דיני ההתנהגות המתאימים לכל אחד ואחד מהנבראים שלו. זה יהיה לא הגיוני להניח שהבורא עזב את המין האנושי לתחבולות שלו

בכל יום נולדים ילדים בעלי טבע ותכונות מסוימות, או דחפים מסוימים, שחלקם טובים וחלקם רעים. לכן בני אדם צריכים לקבל הכשרה וחינוך – כדי לפתח ולחזק את התכונות החיוביות ולסלק את הרעות

אם הצופה, בעודו מסתמך על ראייתו קצרת המועד, יבקש להסיק מהו טבעו של האדם בו צפה, הוא יגיע למסקנה שלאדם זה חיים לא יצירתיים

בכלל, יום השנה לפטירה קשור בשתי תחושות. מחד, כפי שמוסבר בספרים, ביום זה נשמת הנפטר מתעלית לעולם רוחני נעלה יותר, וזהו יום של שמחה לנשמה...אך מאידך, כאן למטה, יום השנה מרענן את זכרון הפטירה

מצוה זו – וכל מה שכרוך בה – היא אחד מעמודי התווך שבזכותם ועל ידם יכול עם ישראל לסבול את כל קושי ועול הגלות ולהיות בריאים בגופם ובנשמתם

הרב רייצ'יק מסר לי שאתה רופא. אני בטוח שמיותר לציין שאצל האדם בריאות גופו קשורה עם בריאות נשמתו, ולפיכך אינך זקוק להסברים נפרדים עד כמה חשוב שנשמתו של היהודי תקבל את צרכיה